ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים ע״ט:א׳

מהדורה: ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג

« ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים ע״ח:א׳ ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים ע״ט:ב׳ »

1 מי שנזדמן לו צואה בשעת קריאה. ובו ט סעיפים: היתה צואת אדם מאחריו צריך להרחיק ד' אמות ממקום שכלה הריח אפילו אם יש לו חולי שאינו מריח צריך להרחיק ד' אמות ממקום שיכלה הריח למי שמריח ומלפניו צריך להרחיק מלא עיניו אפילו בלילה או שהוא סומא תשובת הרשב"א סי' קס"ח ב"י בשם הר"י שאינו רוא' אותה צריך להרחיק עד מקו' שאינו יכול לראו' ביום ואם הוא מצדו דינו כמלאחריו: הגה ש"ץ המתפלל וצואה בבה"כ או בבית שמתפלל שם אפי' הוא לאחריו בכל הבית צריך לשתוק עד שיוציאנה מאחר שמוציא רבים ידי חובתן ואי אפשר שלא יהא א' מן הקהל בתוך ד"א של הצואה הגהות מרדכי החדשים פ' תפלת השחר ועיין לקמן ס"ס צ' ועיין לקמן סי' פ"ז בדין צואה בבית:

פירוש ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים ע״ט:א׳

1 ס"א היתה כו'. וכן אמר בירושלמי כר"ח דת"כ ואע"ג דאדחי לא אידחי אלא מצואת כלבים וחזירים:

2 ומלפניו כו'. שם בברייתא והיינו מלפניו כמ"ש שם כ"ו א' ל"ש כו':

3 או כו'. מירושלמי הנ"ל:

4 ואם הוא כו'. שם כ"ב ב':

« ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים ע״ח:א׳ ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים ע״ט:ב׳ »